טיפול בפסיכותרפיה מבוסס על הקשר בין מטפלת למטופלת, בו מתאפשר שחזור של הקשר הראשוני שיצרה המטופלת עם המטפלת העיקרית בשנים הראשונות לחייה - אמא, אבא או מי שטיפל בה. 

אף על פי שכל הורה עושה כמיטב יכולתו, לעיתים החוויות הראשוניות שלנו לא מיטיבות מספיק. משם אנחנו מגיעים לטיפול כדי לפתח מודעות, להבין לעומק את הקשיים שלנו ובעיקר ללמוד איך אפשר לייצר שינוי.

ריפוי שמתאפשר בתוך קשר טיפולי מביא ליחסי אמון, חיבור רגשי וקשר בטוח גם במערכות היחסים בחיי המטופלת.

המוזיקה מהווה גשר המחבר לתכנים לא מודעים

המוזיקה עוזרת לחבר חלקים בעצמי ומייצרת אינטגרציה בין חלקים מנוגדים

המוזיקה מספקת גישה רכה, מבוקרת ומכילה לתכנים רגישים

המוזיקה מחזיקה ועוטפת מחשבות ורגשות שהיו עלולים להיות קשים מידיי לעיכול.

קושי בויסות מערכת הנשימה- 

מהירות דיבור שלא מותאמת לנשימה (כשמנסים לדחוס הרבה מילים בדיבור או בשירה ושוכחים לנשום), כשמשקיעים אנרגיה רבה בנשימה שלא באמת מועילה, ולא מכניסה אוויר באופן מזין שמאפשר רווחה. 

הצפה רגשית- 

כשמתחילה לשיר ומיד עולות דמעות. הגרון נסגר והקול כמעט נעלם. יכול להיות מלווה בכאב או מחנק בגרון. 

חרדה- 

כשהקול מאומץ, מתוח, הגוף מתאמץ אבל הקול לא יוצא כפי שרצית, השרירים מכווצים יתר על מידה (סרעפת, בטן, גרון, צוואר ועוד), אין כמעט אוויר ויש מלא אנרגיה שלא מצליחה להיות מתורגמת להפקת צליל ונתקעת בגוף.

דיכאון- 

כשהקול חלש ,רפה ובקושי יוצא, מעט אוויר, מעט תמיכה, גוף רפוי.

כעס-

שירה בעוצמה גבוהה, מאומצת, מתח בגוף, מלווה בהרגשת לחץ, ביקורתיות, הקאה רגשית.

ניתוק- 

שירה בלי רגש או חיבור לגוף, שירת המילים בפנים קפואות, ללא ביטוי רגשי, בלי חיבור משמעותי למילים, למוזיקה או לעצמי. הגוף. מתוח או רפוי, הנשימה שטוחה מאוד. לפעמים קושי להקשיב ולהיות עם המוזיקה שעשוי להתבטא באי דיוק בצלילים או בקצב.

טראומה- 

לעיתים עשויות להופיע חסימות בקול שיכולות להעיד על טראומות שנחקקו בנפש ובגוף. החסימות יכולות להופיע בקול באמצעות הקשיים הקוליים שפורטו מעלה יחד עם ניתוק רגשי, הרגשת קיפאון, הצפה רגשית ועוד. באמצעות עבודה קולית בעדינות רבה ובמרחב בטוח ניתן לפגוש את הטראומות ולאפשר להן פתח לריפוי ותיקון.